ראיון בערוץ המיסים, דצמבר https://2020 youtu.be/VGPjsn-kgqg

מגיע שלב בחיי חברה בו בעל מניות מחליט למכור את אחזקותיו. בהנחה שהמכירה מניבה רווח מסתבר שחישוב המס מורכב ויכול להשתנות בנסיבות שונות. ככלל, רווח הון ממכירת מניות הוא רווח הון אצל יחיד ולכן יהיה חייב במס בשיעורים של 25-30% ובמקרים של מניות שנרכשו לפני שנים רבות יכול הגיע עד 50% בגין חלק הרווח שלפני 2003. ואולם, אם בחברה קיימים רווחים שטרם חולקו, הרי על חלוקת הדיבידנד היה המוכר משלם שיעור מס 25% או 30% במקרה בל בעל מניות יחיד מהותי או 0% אם מדובר בבעלת מניות שהיא חברה. על מנת לקבוע ניטראליות מס בין חלוקת דיבידנד טרם המכירה לבין מכירה של חברה עם רווחים צבורים נקבע הסדר מס בעניין רווחים ראויים לחלוקה. להלן שאלות ותשובות בעניין מתוך ראיון בערוץ המסים.

ש: מהם רווחים ראויים לחלוקה, בראשי תיבות רר"ל ?
ת: באופן פשוט, רר"ל אלו הרווחים הצבורים בחברה שטרם חולקו לבעלי המניות כדיבידנד.

ש: מה הסדר המס בגין הרר"ל?
ת: הסדר הרר"ל הקבוע בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה קובע, כי בעת מכירת מניות יחושב חלק מרווח ההון המהווה את הרווחים הראויים לחלוקה כחייב במס כאילו חולק כדיבידנד ערב המכירה ואז המס יהיה בשיעורים שונים כמו המס החל על דיבידנד. כלומר, פטור ממס לחברה ו- 25-30 ליחיד, בכפוף להתאמות שונות.

ש: למה נועד הסדר זה? מה תכליתו?
ת: בארץ שיטת המס הינה על פי המודל הדו שלבי, לפיו החברה חייב במס חברות ובעל המניות היחיד חייב במס בגין חלוקת הדיבידנד. שיעורי המס על רווח ההון ועל דיבידנד שונים או עשויים להיות שונים. באופן כללי, שיעורי המס על רווח ההון הריאלי ליחיד הינם כיום 25-30, כאשר הרווח האינפלציוני פטור ממס, וחברה חייבת במס חברות על רווח ההון בגין מכירת מניות. כאשר היחיד החזיק במניות בחברה לפני 2003 שיעור המס בגין חלק רווח ההון שלפני 2003 הינו שיעור המס השולי (עד 50%). מאידך גיסא, על חלוקת דיבידנד חייב יחיד בשיעור מס 25% או 30% אם היו בעל מניות מהותי וחברה פטורה ממס בגין חלוקת דיבידנד.
על רקע שיעורי המס השונים בגין רווח הון ודיבידנד והואיל וחלק מהתמורה במכירת מניות משקף באופן כלכלי את הרווחים הצבורים בחברה נקבע הסדר המס על רל"ל על מנת לאפשר נייטרליות מס בין מכירת מניות עם רווחים צבורים ומכירת מניות לאחר חלוקת הרוווחים כדיבידנד. על כן נקבע כאמור כי המס שיחול על חלק רווח ההון המשקף את הרר"ל יתחייב בשיעור המס החל דיבידנד.

ש: האם ההסדר חל גם על בעל מניות יחיד וגם על חברה?
ת: כן. ההסדר חל גם על בעל מניות יחיד וגם בעלת מניות שהיא חברה.

ש: האם תושב ישראל שמוכר מניותיו בחברה זרה יכול להינות ממגן המס רר"ל?
ת: לעניין מכירת מניות חברה זרה נקבע לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין דלק הונגריה כי הסדר המס בענייין רר"ל לא יחול בעניין חברה זרה.

ש: האם ההסדר רלוונטי לכל חברה שמוכרים, גם לחברות ציבוריות?
ת: ככלל, ההסדר חל במכירת מניות של כל חברה תושבת ישראל. ואולם, בקשר לחברה ציבורית יחול הסדר המס רק כאשר בעל המניות הינו בעל מניות מהותי במועד המכירה או ביום כלשהו ב- 12 החודשים שקדמו למכירה.

ש: יש חברות שזכאיות להטבות לפי חוק עידוד השקעות הון והמס על הדיבידנד שהן מחלקות הוא בשיעורים נמוכים יותר מהמס הרגיל החל על דיבידנד כאשר מדובר ביחיד, כיצד ייושם הסדר ברר"ל במקרה זה?
ת: קיימות מספר גישות לעניין שיעור המס החל על הרר"ל שכן שיעור המס החל על יחיד בגין חלוקת של רווחים ממפעל מועדף הינם שיעורי מס מוטבים (15%), ולכאורה לפי תכלית החקיקה נדרש היה כי במכירת מניות של חברה בעלת מפעל מועדף יחולו על הרר"ל אותם שיעורי מס מוטבים. ואולם, גישת מס הכנסה כיום לפי חוזר 23/2002 ובהתאם להודעה שפורסמה בשנת 2019, הינה כי שיעור המס החל על רר"ל הינם שיעורי המס הרגילים החלים על בעל המניות.

ש: בגין איזה תקופה מחושב הרר"ל?
בעבר היתה מגבלה של תקופת 7 שנים לפני המכירה. כיום אין מגבלה כזו וכל הרווחים הצבורים בחברה החל ממועד כניסת הסדר הרר"ל לתוקף בשנת 1996 ועד היום ייחשבו כרר"ל. רווח הון בגין רר"ל שנצבר עד שנת 1996 יחוייב בשיעורי המס הרגיל החל על רווח ההון.
הרר"ל יחושב מתום השנה שקדמה לשנת הרכישה ועד תום השנה שלפני שנת המכירה וכאשר מדובר בפירוק – עד ליום סיום הליך הפירוק.

ש: מהם שיעורי המס החלים על רר"ל?
בעקרון, כאמור, הסדר ההר"ל קובע כי בגן הרר"ל יחול שיעור המס החל על דיבידנד. ואולם, בעבר חל על חלק הרווח המשקף את הרר"ל שיעור מס קבוע של 10%. המצב שונה בעקבות שינויי החקיקה עם תיקון 132 בשנת 2003. על כן, שיעורי המס חלים על רר"ל יהיו בהתאם לשינויי החקיקה כאמור. כלומר, עד כניסת ההסדר לתוקף בשנת 1996 יחול כאמור מס רווח הון בשיעור רגיל. משנת 1996- תום שנת 2002 יחול שיעור מס של 10%. החל משנת 2003 ועד היום יחול שיעור המס החל על חלוקת דיבידנד, ליחיד – 25%-30% וחברה פטורה ממס.

ש: כיצד מחושב הרר"ל?
בעקרון, על פי ההוראה בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה יש לחשב את הרר"ל לפי שתי חלופות- חלופה חשבונאית וחלופה מיסויית, והרר"ל יהיה הנמוך מבין השניים. החלופה האחת היא הרווחים החשבונאיים הצבורים, והחלופה השניה היא הרווחים לצרכי מס בניטרול ניכויים שונים ובצירוף רווחים פטורים. מתוך הרווחים לצרכי מס יש ככלל לנכות דיבידנדים שחולקו וכן הפסדים שטרם נוצלו.
בפסק הדין בעניין פגי נקבע כי לצורך הרווחים המיסויים אין לנכות הפסדים שטרם נוצלו בגין תקופת הרר"ל עד מועד כניסת הרפורמה במס לתוקף בתחילת שנת 2003, שכן מדובר בתיקון לחוק אשר אין לו תחולה רטרואקטיבית.

ש: אם בשנת המכירה צפוי הפסד או רווח , לפי דוח ביניים שנערך, האם הוא משפיע על הרר"ל?
ת: הרווח או ההפסד השנה לא משפיע על הרר"ל, כיוון שהרר"ל מחושב עד תום השנה שקדמה לשנת המכירה ורווח או הפסד השנה לא נלקח בחשבון. לכן רצוי לתכנן את המס לבחון האם להקדים את המכירה ולבצע עוד השנה במקרה הפסד או אולי לדחות את המכירה לתחילת שנה הבאה במקרה של רווח השנה.

ש: איך מתייחסים למצב בו יש פער בין הרווחים החשבונאיים לרווחים לצרכי מס, כמו למשל כאשר חברה מחזיקה בחברה אחרת ורושמת רווחי אקוויטי אשר לא באים לידי ביטוי ברווחים לצרכי מס?
ת: ככלל, על פי פסק דין ז'ורבין בעליון וגם על פי עמדת מס הכנסה, גם רווחי אקוויטי אשר חויבו במס חברות ברמת החברות הכלולות וטרם חולקו לחברה המחזיקה יכללו גם בחישוב הרר"ל המיסויי בחברה המחזיקה.

ש: ציינת שיש רווחים ישנים שלא נכנסים למסגרת הרר"ל. האם חלוקתם כדיבידנד תפתור את הבעיה?
ת: כן. רווחים עד שנת 1996 לא נכנסים לחשבון הרר"ל ולכן כדאי לרוב לחלק לפני המכירה.

ש: איך צובעים דיבידנד לשנת מס או לסוגי רווחים במהלך שנת מס?
ת: בחישוב הרר"ל עשויות להיות מחלוקות רבות ויש לבחון את החישוב היטב בהתאם לחלופות שונות. כך, למשל, יש לבחון בקשר לחלוקות דיבידנד קודמות בגין אילו רווחים חולקו הדיבידנדים. ברור שחלוקת דיבידנד בגין רווחים מהתקופה 1996-2003 תוביל לתוצאה שונה מחלוקת דיבידנדים בגין רווחים מהתקופה שאחרי 2003. תוצאה טובה יותר לבעל מניות יחיד ורעה יותר לחברה.
בעניין זה חשוב לציין בהחלטות חלוקת הדיבידנד מאיזה רווחים הוא מחולק וכן לציין בטפסים הנדרשים למס הכנסה.

ש: עסקת המכירה של המניות כוללת תמורה מותנית. התמורה מותנית בביצועים של החברה בשנים הבאות. האם ניתן ליישם רר"ל בגין שנים בעתיד בגינן יתקבלו תמורות נוספות?
ת: על פני הדברים, אני חושב שלא כיוון שבעניין מכירת מניות מועד ארוע המס הוא במועד המכירה ולכן יש לחשב את הרר"ל למועד המכירה.