לקוחות, קולגות וחברים,
אנו מתכבדים לצרף את בטאון מרץ 2023 ובו הלכה חדשה של בית המשפט העליון בעניין מיסוי רכישה עצמית של מניות לפי חוק החברות כדיבידנד חלקי אצל בעלי המניות הנותרים, פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין הטבת מס חדשה בחלוקת דיבידנד לבעלי אופציות לעובדים במסלול 102 הוני ופסק דין של ועדת הערר בעניין שלילת סיווג בית המיועד להריסה כ"דירת מגורים" לצרכי מס רכישה.
כמו כן סקרנו בפרק "טיפים ומחשבות פרקטיות" נקודות לתשומת הלב בעניין רילוקיישן לחברה וליחיד.
אתם מוזמנים לשתף את הגיליון עם קולגות ומכרים.
שלכם,
קליפי, כהן ושות'
פסקי דין
מס הכנסה
רכישה עצמית של מניות כדיבידנד חלקי אצל בעלי המניות הנותרים
ע"א 9308/20 פקיד שומה עכו נ' בית חוסן בע"מ (ניתן בתאריך 13.02.2023)
בית המשפט העליון דן בשני ערעורים מאוחדים על פסקי הדין בעניין בית חוסן (ע"מ 71455-12-18 בית חוסן בע״מ נ' פקיד שומה עכו (מתאריך 01.11.2020) ומאיר סיידה (ע"מ 38294-02-19 מאיר סיידה נ' פקיד שומה באר שבע (מתאריך 26.09.2021) בשאלת השלכות המס של רכישה עצמית של מניות בחברה על בעל המניות הנותר. לעמדת רשות המסים, כפי שהובאה בעבר בחוזר מס הכנסה 2/2018: רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות, יש לראות בחברה פרטית את בעל המניות הנותר כאילו קיבל דיבידנד ורכש באמצעותו את מניות בעל המניות היוצא. בעניין בית חוסן דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את עמדת רשות המסים וקבע כי באותן נסיבות אין לראות את בעל המניות הנותר כאילו קיבל דיבידנד החייב במס, ובעניין סיידה קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת רשות המסים כאמור. בית המשפט העליון קובע בדעת רוב (כב' השופטת רונן וכב' המשנה לנשיאה פוגלמן) כי בנסיבות הנדונות של חברת מעטים שהינה "מעין שותפות" (ככלל, חברות פרטיות עם מספר בעלי מניות קטן המבוססת על יחסים אישיים בין בעלי המניות) יש לראות ברכישה עצמית של מניות החברה על ידי עצמה כחלוקת דיבידנד לבעל המניות הנותר. בית המשפט לא דן בנסיבות של רכישה עצמית בחברה פרטית שאינה "מעין שותפות" או בחברה ציבורית. בעניין חבות המס נקבע בדעת הרוב, כי חבות המס תצומצם למכפלה של שיעור חלקו של בעל המניות הנותר ערב העסקה כפול סכום הרכישה העצמית. יצויין כי בדעת המיעוט (כב' השופט שטיין) נקבע כי יש להבחין בין המקרים על פי "המטרה הדומיננטית" של הרכישה העצמית, וכאשר המטרה הדומיננטית היא לטובת החברה וקידום עסקיה אין לראות ברכישה העצמית כדיבידנד לבעל המניות הנותר. עמדה זו כאמור לא התקבלה על ידי הרוב.
מס הכנסה ועידוד השקעות הון
דיבידנד לעובדים בעלי מניות במסלול סעיף 102 הוני, שמקורו ממפעל מועדף/ מוטב, חייב במס מועדף/ מוטב בע"מ (מחוזי מרכז) 12626-01-21 קונדויט בע"מ נ' פקיד שומה רחובות (ניתן בתאריך 08.02.2023)
בית המשפט המחוזי דן בשאלה מה הוא שיעור המס החל על דיבידנד שחילקה חברה בעלת מפעל מוטב או מועדף מרווחיה מהמפעל המוטב או המועדף. דרך משל, האם שיעור המס החל בעניין זה הינו 25%, כטענת פקיד השומה, או שמא שיעור המס החל הינו שיעור המס המועדף/ מוטב החל לפי החוק לעידוד השקעות הון (15% במפעל מוטב או 20% במפעל מועדף) כטענות המערערים. בית המשפט המחוזי (כב' השופט בורנשטיין) קיבל את עמדת המערערים וקבע, כי בחלוקת דיבידנד לעובדים המחזיקים במניות במסלול סעיף 102 הוני יחול בגין הדיבידנד כאמור שיעור המס החל על דיבידנד לבעלי המניות לפי החוק לעידוד השקעות הון. עד כה, טרם ברור אם הוגש ערעור על פסק הדין. יחד עם זאת אנו ממליצים לבחון הגשת תיקוני דוחות במקרים המתאימים ונשמח לסייע בעניין.
מיסוי מקרקעין
רכישת בית להריסה – האם רכישת "דירת מגורים"?
ו"ע 6584-05-21 דביר ואח' נגד מנהל מיסוי מקרקעין מרכז (ניתן בתאריך 21.2.2023)
עניינו של פסק הדין בשיעור מס הרכישה אשר על העוררים לשלם בגין רכישת נכס מקרקעין בו היה קיים בית מגורים ישן אשר נהרס לאחר הרכישה. השאלה היא האם יחול על הרכישה מס הרכישה החל בגין דירת מגורים, כטענת העוררים, או שמא שיעור מס הרכישה החל בגין רכישת זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים, כטענת רשות המסים. על פי ההלכה בעניין על מנת שנכס ייחשב דירת מגורים הוא צריך להיחשב דירת מגורים גם בהיבט הסובייקטיבי, קרי- האם במועד הרכישה הכוונה הייתה כי הנכס שנרכש ישמש באופן קבע למגורים, או לשימוש אחר. בעניין זה העוררים טענו בין היתר כי כוונתם הייתה לשפץ את הבית ולגור בו והבית גם הושכר לתקופה קצרה ועל כן הבית מהווה דירת מגורים. מנהל מיסוי מקרקעין טען כי הכוונה הנלמדת מהעובדות בפועל הייתה לרכוש את הבית על מנת למכור מחצית מהמגרש לצד שלישי תוך הריסת הבית הקיים ובניית בית אחר תחתיו. ועדת הערר דחתה את הערר וקבעה כי הנכס אשר נרכש אינו עונה להגדרת "דירת מגורים" אשר קבועה חוק מיסוי מקרקעין. ועדת הערר חזרה על החוק התקנות והפסיקה אשר קובעים כי על מנת להיכנס לתחולת שיעור המס של דירת מגורים, יש לעמוד בשני תנאים : אובייקטיבי וסובייקטיבי. בעניין ההיבט הסובייקטיבי על הרוכש להוכיח כי בנכס שנרכש (ולא בנכס שיבנה תחתיו) הוא מתכוון כי ישמש כדירת מגורים. ועדת הערר בחנה את הנסיבות אשר אופפות את העסקה, ובין היתר : העוררים שכרו מודד שימדוד את השטח לצורך הכנת תכנית בנייה וחלוקתו לשניים תוך מכירת מחצית מהמגרש לצד ג' ובפועל מכרו מחצית מהמגרש והרסו את הבית לאחר תקופת שכירות קצרה. לאור האמור הועדה קבעה כי הנכס שנרכש אינו דירת מגורים.
טיפים ומחשבות פרקטיות
מיסוי בינלאומי - רילוקיישן לחברה - מלכודת המס
כיום, גם לאור הרפורמה המשפטית גוברים הקולות למעבר של יחידים וחברות אל מחוץ לישראל, המעבר מלווה בקשיים מיסויים רבים שנעמוד על שניים מתוכם בגיליון זה. רילוקיישן לחברה שהתאגדה בישראל- בעת הקמת חברה בישראל היא תיחשב כתושבת מס בישראל לפי הדין הפנימי הישראלי, הגם אם השליטה והניהול מופעלים מחוץ לישראל. לכן, בעת מעבר למדינות שאין להן אמנת מס מול ישראל, החברה הישראלית תמשיך להישאר תושבת ישראל ותחויב במס בישראל לאור הדין הפנימי הישראלי. בהמשך לזה, במעבר למדינות שיש להן אמנת מס עם ישראל, על פי חלקן של האמנות תיתכן תושבות מס כפולה לחברה הישראלית בעקבות אמנת המס המולטי- ליטרלית (MLI) שנכנסה לתוקף בישראל. על פי אמנה זו, הוראת שובר השיוויון הקבוע באמנות המס לעניין תושבות חברה, קרי: מקום הניהול האפקטיבי, לא יחול, אלא יחול "הליך הסכמה הדדי" שבו המדינות ישתדלו להגיע להסכמה. המדינות לא מחויבות להגיע להסכמה ועל כן ככל ולא תהיה הסכמה בין המדינות על תושבות החברה הנדונה, היא לא תהיה זכאית להטבות האמנה ועשויה להמשיך להתחייב במס בישראל.
מיסוי בינלאומי - רילוקיישן ליחיד - חובת הגשת דוח 1348
יש לשים לב, כל על פי תיקון החקיקה שחל משנת 2016, על נישום שטוען כי הינו תושב חוץ בשל כך שמרכז חייו מחוץ לישראל, אך מצד שני עומד בחזקות המספריות לפיהן הינו תושב ישראל (כלומר, הוא נמצא בישראל 183 ימים בשנת המס או 425 ימים בשלוש שנים ו-30 ימים בשנת המס) חייב להגיש דו"ח פירוטים להצהרת תושבות, טופס 1348, המפרט את הזיקות האישיות שלו.
יצויין, כי מי שעוזב את ישראל ולא נמצא בישראל אף לא 30 ימים בשנת המס (לשים לב, כי "יום" לפי פקודת מס הכנסה כולל גם חלקי יום) אינו עומד בשתי החזקות המספריות ואינו נדרש להגיש את הטופס כאמור.
